על מה אנחנו מפגינים?

אנחנו מוכי הלם נוכח הכישלונות החוזרים ונשנים שוב ושוב, של הממשלה בניהול ההתמודדות עם משבר הקורונה על ממדיה הרפואיים, הכלכליים והחברתיים. התחושה היא של אובדן דרך. אנחנו מאשימים בכך, ובצדק, את המערכת הפוליטית. אך גם אם זו תתעשת בסופו של דבר, היא לא תצליח לחלץ אותנו מהבור העמוק שבו אנחנו מצויים. הסיבה לכך היא שאת המלחמה בקורונה הם מנהלים מלמעלה כאילו המדובר במשחק שח שבו ניתן להניע אותנו -ה"הכלים" שאין להם תבונה יזמית משלהם. כל מי שחווה, פיקד או למד היסטוריה צבאית, יכול להעיד על כך שבמצבים רווי אי הוודאות של המלחמה, כאשר מנסים לכפות את תכנון העל הליניארי מלמעלה על היוזמה והתבונה השועלית של בני האדם בשדה הקרב, התוצאה היא הרת אסון. המצבים הכאוטיים במלחמה מעלים בלוחמים פתרונות יצירתיים על מנת לגבור על מצבי המשבר שבהם הם מוצאים את עצמם. ותפקידם של מי שמנהלים את המלחמה מלמעלה הוא לא רק לתכנן ולהוריד הוראות Top down, אלא גם, ואף בעיקר, ללמוד Bottom up את התבונה והלקחים הנלמדים בשדה הקרב ולהעשיר באמצעותם את תבונת התכנון למעלה. הזרימה הזו של ההפגשה בין לקחי התבונה השועלית של כל אחד מאיתנו בהתמודדות שלו עם המשברים שהקורונה מציבה בפניו ושל "המפקדים בשטח" – ראשי הערים והמועצות המקומיות ובין הלוגיקה התכנונית שבאה מלמעלה היא המפתח להצלחה במצבי הכאוס של מלחמה זו. אך כל זה הוא זר למערכות השלטוניות האזרחיות שהגיון הפעולה שלהן הוא לא מבצעי אלא רגולטיבי. והגיון רגולטיבי במהותו הוא הגיון ליניארי שאינו בנוי לשילוב תבונת השועליות שמתפתחת ונלמדת למטה, בהגיון הפעולה שלו. בזבזנו כבר חודשים ארוכים ושלמנו מחירים יקרים על האשליה שניתן לנהל את המלחמה בקורונה כאילו זה משחק שח שבו השחקן מניע אותנו ככלים על פי הגיון העל הליניארי שלו ואנחנו אמורים לנוע כאילו אין לנו רצון, תבונה וכושר יוזמה שועלית משלנו. ככל שההתפרקות של המערכת השלטונית ואפסותה נעשים מוחשיים יותר חשיבותו של מסר זה הולכת וגדלה מול המסרים האחרים שבגללם אנחנו מפגינים, כל אחד על פי עמדתו הפוליטית והמוסרית. מסר זה מופנה לא רק אל הבית ברחוב בלפור שממנו יצאו יותר ויותר מסרים המאשימים אותנו באנרכיה, אלא בעיקר אלינו - הנדרשים עתה להפעיל ביתר שאת את האחריות השועליות שבנו.

עלינו לאמץ תבונה ופעולה אלטרנטיביים. לא ניתן לנצח בו על ידי מומחים באלגוריתמיקה ליניארית של נגיפים. זהו משבר המחייב התעשתות אישית, חברתית וכלכלית של כל אחד מאיתנו.

מה דעתכם?