איך אתם רוצים להזדקן?

יש פתגמים שהתרגום שלהם משפת המקור לעברית מפספס הרבה ממה שטמון בהם. כזה הוא המשפט:

Age is strictly a case of mind over matter. If you don’t mind, it doesn’t matter.”

הזדקנותי כ- mind היא שאפשרה לי לגלות את מהותה כ'עת התבונה' של חיי - תקופת החיים שבה התודעה הופכת ליותר חשובה לאיכות החיים מהחומר ושבה באמצעות 'תבונת ההזדקנות' שלי אני מצליח גם להאט את ההזדקנות הפיסיולוגית שלי.

אני בן 87. עם השנים אני מחלש פיסית אך מתחזק מנטלית ואת ההתחזקות המנטלית הזו אני יודע להתמיר לתובנת חיים גבוהה יותר.

ההזדקנות הזו אינה לוהטת ומתפרצת כמו הנעורים. את רוב הפעולות אני מבצע עתה לאט יותר, אך מצליח להתגבר על כל משברי ההזדקנות בצורה אפקטיבית יותר.

הנה מה שאני יודע על עצמי ממרום גילי: אני אדם טוב יותר בגילי 87 ממה שהייתי בגיל 77 והייתי טוב יותר בגיל 77 ממה שהייתי בגיל 67, וכל שכן ממה שהייתי בתקופת הבגרות של חיי.

כל שנה נוספת בהזדקנותי מלמדת אותי להתמודד עם בעיות הזדקנות חדשות. וכל התנסות כזו מעמידה את 'תבונת ההזדקנות' שבי למבחן חדש שבדרך כלל היא מנצחת בו ומתעשרת בו.

כיום אני יודע טוב יותר לשפוט מצבים ולקבל את מציאות חיי. וקל יותר לחיות איתי ואני עם עצמי. אני יודע טוב ותר לקיים מערכות יחסים, לטפח חברויות, להחזיק את האנשים שאני אוהב קרוב אלי.

מה שגיליתי גם בשנים אלו הוא שלהזדקנות יש גם את האושר והסיפוק שלה. למרות שהם שונים מאלה שיכולתי לחוש בנעורי, הם לא פחות מתגמלים.

אנחנו חיים בתרבות אובססיבית של הערצת הנעורים שכל הזמן מנסה להגיד לנו שאם אנחנו כבר לא צעירים, ואנחנו כבר לא זוהרים ולא לוהטים כפי שהיינו, זה אומר שאנחנו נמצאים כבר בשלבי הירידה והדעיכה של החיים.

אך אני מניסיוני בהזדקנותי מסרב לתת לתפיסה המעוותת הזו של המציאות להגיד לי מי אני ומה אני.

ההזדקנות מחלישה בי את התכונות וההרגלים חסרי התועלת ומגדילה את 'התבונה הפרקטית' שבי.

עכשיו כשאני בן 87, אני הרבה יותר נבון. אני הרבה יותר מודע ואתם יודעים מה?....אני גם הרבה יותר סקסי.

בהרצאות שלי, כשצופים בי ומתרשמים מכך שאני נראה בצורה בולטת צעיר יותר מגילי הכרונולוגי, השאלה הראשונה שאני נשאל היא תמיד: "מה אתה עושה כדי להיראות צעיר?", התשובה שלי היא  "אני לא עושה כלום". זו היא תשובה קצרה ונכונה. אני לא עושה דבר על מנת להראות צעיר, אך אני עושה הרבה על מנת להיות צעיר ברוחי.

כן, בפנים שלי יש קמטים רבים ויש גם סימנים גופניים אחרים שיכולים להעיד על גילי המתקדם, אבל זה לא מטריד אותי ואני לא מנסה להעלים אותם.

עם כל הפגמים הגופניים שלי- עורי שכבר אינו מתוח כפי שהיה בעבר, כפלי השומן והברכיים הגרומות, אני עדיין בגילי המופלג אותו אדם, אך צעיר ונועז יותר ברוחו.

כל מה שספרתי לכם כאן עלי לא נעשה על מנת להתפאר, אם כי אני חייב להודות שהדברים גורמים לי גם מידה מסוימת של גאווה.  אני מספר לכם כדי לומר לכם שגם אתם יכולים להגיע לכך. גם אתם כמוני יכולים לגלות שההזדקנות יכולה להיות עבורכם הרפתקה מלאה באפשרויות חדשות ומלהיבות שלא הכרתם אותם בצעירותכם.

גם אתם תוכלו לגלות את היופי שבהזדקנותכם ואת האפשרויות הגלומות בה למרות הירידה ביכולות הפיזיולוגיות שלכם.

אני מופתע כל פעם מחדש כשאני מגלה שרובנו תופסים את מהותה של ההזדקנות כדעיכה פיסית ומתעלמים מכך שההזדקנות יכולה להביא עימה חופש ועושר מנטלי מדהים כל כך.

אותי התפיסה הזו לא מרגיזה, היא מצחיקה.

אני מניח שרוב קוראי הפוסט הזה הם כרונולוגית צעירים בהרבה ממני. אם הייתי שואל אתכם "איך תתכוננו אתם לעשורים הבאים של חייכם?" לרובכם לא הייתה תשובה לכך. מי רוצה לחשוב על הזדקנותו למרות שדבר אחד בטוח, בסוף כולכם תגיעו לשם.

אינני רוצה להציג את ההזדקנות הצפויה לכם בצורה אופטימית מדי. ההזדקנות אינה מקום נפלא, שבו דברים מסתדרים בקלות על הצד הטוב ביותר ויש בה גם הרבה צדדים שליליים.

אם אתם לא רוצים לאפשר להם להשתלט עליכם, הדרך להזדקנות כפי שאני הצגתי אותה בפוסט הזה תחייב אתכם לעבוד על עצמכם עבודה לא פשוטה ולא קלה ולהתמיד בכך מבלי להוריד את היד מהדוושה.

אני מקווה שהצלחתי להציג לכם דרך חשיבה שתדחוף אתכם לפעולה.

האם אתם מוכנים לכך???