מהו הגיל שלך?
בכל פעם ששואלים אותי "בן כמה אתה?" אני מהסס להשיב. אנשים חושבים שאני מהסס משום שאני לא רוצה לגלות את גילי ה"אמיתי" שכן מיד יתייגו אותי כזקן, אך הסיבה לכך היא עמוקה יותר. אינני יודע לאיזה גיל הם מתכוונים. שכן, יש לי שני גילאים. הגיל הנומינלי - זה המופיע בתעודת הזהות, והגיל הפונקציונלי - הגיל המבטא את מצבי הגופני, המנטלי והקוגניטיבי. שניהם יחד מהווים את אותה שלמות הקובעת בפועל את גילו הממשי של האדם.... ואצלי, הפער ביניהם הוא גדול.
הכול התחיל כשיום אחד לפני כעשור רציתי להירשם למכון כושר ונדרשתי לעבור בדיקה ולהביא אישור על מצבי הרפואי, או אם תרצו – גילי האפקטיבי - פיסי.
נשלחתי למכון מיוחד המתמחה בבדיקות כאלה ולאחר סידרה של בדיקות שנמשכה לא יותר מחצי שעה, הם הנפיקו לי פלט מחשב שהציג את הפרמטרים השונים של מצבי הפיסי. בסיומה של הבדיקה הסביר לי הבודק כי מצבי הפיסי הוא יותר טוב מהממוצע של רבים מבני גילי שעברו את הבדיקה הזו. האמירה הזו סקרנה אותי וכיוון שהיא התקשרה אצלי עם בעיות אחרות שהעסיקו אותי, החלטתי ללמוד יותר על הנושא.
ככל שהעמקתי בה יותר הבנתי כי התפיסה הרווחת המזהה את גילו של האדם על פי הגיל שלו כפי שהוא מופיע בתעודת הזהות שלו, היא מטעה. היא הופכת ליותר ויותר בעייתית בגילאים המתקדמים של חיינו, אז הולך וגדל הפער בין הגיל הנומינלי שלנו ובין הגיל הפונקציונלי שלנו.
בפועל, בגילאים המתקדמים, מה שקובע יותר את מצבו האמיתי של האדם הוא הגיל הפונקציונלי שלו ולא הגיל הנומינלי. אתה יכול למצוא אנשים שהם רק בשנות החמישים של חייהם והם כבר בבחינת 'עובר בטל' ולעומתם בני שמונים ויותר שהם ערניים ופעילים לא פחות, ואף יותר, מבני ארבעים. נשיא המדינה שלנו הוא דוגמה בולטת לכך, אך בהחלט לא היחידה.
אך הממצא החשוב יותר שאנו יכולים ללמוד מהמחקרים העכשויים המצטברים בתחומי הפיסיולוגיה, הנירולוגיה והקוגניציה הוא שאנחנו יכולים להשפיע על הגיל הפונקציונלי שלנו.
אנחנו יכולים להשפיע על הגיל הפונקציונלי שלנו לא רק מהבחינה הפיסית-גופנית, אלא גם מהבחינה המנטלית – קוגניטיבית ויש קשר הדוק ביניהם. יחדיו הם יכולים לשנות את מצבו ההוליסטי של האדם.
הממצאים האלה הם מעודדים, שכן הם מצביעים על כך שביישום של תכנית פעולה מכוונת לכך, אנחנו יכולים להשפיע בצורה ניכרת על מצבנו הפיסי, המנטלי והקוגניטיבי.
עד שלא התנסיתי בכך אישית ויישמתי זאת על עצמי כל הטיעונים בדבר האפשרויות האלה נראו לי תיאורטיים. אולם מאחר ואני אישית יישמתי זאת ואני ממשיך גם היום להפעיל על עצמי תכנית פעולה לשיפור מודע של הגיל הפונקציונלי המשולב שלי- הפיסי, המנטלי והקוגניטיבי, אני יכול להעיד על כך ולהוות דוגמה אישית ליכולת להגדיל במכוון את הפער בין הגיל הנומינלי והגיל הפונקציונלי שלנו.
מבחינת הגיל הנומינלי שלי אני כיום כבר הולך ומתקרב לגיל השמונים, (ליתר דיוק – 77), אך מכל הבחינות הפיסיות, המנטליות והקוגניטיביות ובעיקר השילוב שביניהם, אני חושב, מרגיש ומתפקד בצורה אפקטיבית יותר ומסופקת יותר, מאשר בשנות החמישים של חיי. אומנם איני יכול לעצור את הגיל הנומינלי שלי אך אני מצליח להגדיל את הפער בין הגיל הנומינלי ובין הגיל הפונקציונלי שלי.
אם אתם רוצים ללמוד עוד על כך ועל האופן שבו תוכלו אתם להגיע לכך, אני מפנה אתכם תחילה לסדרת סרטוני הוידאו שהכנתי על 'הגיל הנעלם'.