יש לי חבר טוב שהוא נודניק לא קטן. אבל הוא "נודניק חיובי".
מה זה "נודניק חיובי"?. זה אחד שלא מרפה ממך כאשר אתה מנסה להסביר לו משהוא. הוא לא מסתפק בתשובה שנתת לו וממשיך לחפור ולשאול עוד ועוד ואינו מרפה עד שהוא מצליח להסביר לעצמו את הדברים במשפט אחד או במילה אחת. וכל הנודניקיות הזו מאתגרת אותי להיות יותר מדויק במה שאני חושב ואומר.
הוא קרא את ספרי 'עת התבונה – הגיל החדש בחיי האדם' וממשיך לקרוא ולהגיב על הפוסטים שלי באתר 'עת התבונה' ועדיין טוען שאינו לגמרי מבין למה אני מתכוון כשאני טוען שתבונת עת התבונה היא שמאפשרת לנו לדחות את הזקנה הגריאטרית שלנו עד לסוף החיים ממש ומבקש שאתמצת את הדברים במילה אחת.
אז המילה שבחרתי על מנת לתאר לו מה היא אותה תבונה היא המילה 'אינדיבידואציה'.
בניגוד לפרויד, שראה את אישיותו של האדם כמתעצבת בשנות החיים הראשונות, הפסיכואנליטיקאי קארל יונג ובעקבותיו גם חוקרים רבים אחרים, מתארים את ההתפתחות התבונה של האדם כתהליך שמתמשך כל החיים.
שיאו של התהליך מתרחש כשהאדם מגיע לגיל הפנסיה ומירב הגורמים והנסיבות שהניעו את התנהגותו בתקופת הבגרות של חייו שהסתיימה חדלים להתקיים. הוא נקלע למשבר אישיותי חמור של צורך להגדיר מחדש מה צריך להניע אותו מעתה וכיצד עליו לפעול על מנת להתכונן לעשרים שנות החיים ויותר שנותרים לנו לאחר סיומה של תקופת הבגרות?.
המילה שיונג טבע על מנת לתאר את מה שאדם צריך לעבור על מנת לצאת מחוזק לדרך חדשה מנקודת תפנית זו היא המילה 'אינדיבידואציה' (שעדיין לא נמצא לה תרגום מתאים לשפה העברית). המילה הזו מקפלת בתוכה שלושה תת מילים – המילה 'In', המילה 'Divide' והמילה המכנסת 'Individuation'.
• ה- In – פניה פנימה להכרות חדשה עם ה'אני'. זו היא התבוננות מעמיקה חדשה, של עצמנו על עצמנו. מה הם הצרכים שלנו מעתה, על מה עלינו לעמוד ועל מה עלינו לוותר.
• ה- Divide –הפרדות מאותם הרגלי ההתנהלות שלנו שהלמו את תקופת הבגרות בחיינו אך עתה הם מכשילים אותנו והקניה עצמית של הרגלים חדשים.
• ה - Individuation - איך המודעות החדשה שלנו לעצמנו ולצרכים שלנו, ההפרדות מההרגלים הישנים והקניה עצמית של הרגלים חדשים של מערך התפקוד הגופני, השכלי, הרגשי והחברתי והאינטגרציה ביניהם, יוצרים בנו חוסן של הרמוניה אישיותית שמוליכה אותנו לשלב חדש בהתפתחות האישית שלנו הדוחקים את הזקנה הגריאטרית שלנו עד לסוף חיינו.
אדם שלא יעבור בהצלחה תהליכים אלה, לא יצליח לגייס לעצמו את המאיצים האישיותיים, הנחישות, המשמעות, והעניין החדש בחיים, הנדרשים להתמודדות גמישה עם נסיבות החיים שלאחר גיל היציאה לפנסיה ויתחיל לחוות התדרדרות מנטלית וגופנית מואצת לזקנה.
אם הצלחתי בהסבר זה להוסיף לכם נדבך נוסף בהבנה לאן יש לכוון את תבונת עת התבונה הנדרשת בגילים המתקדמים של חיינו, דייני. ואם יש לכם שאלות הבהרה נוספות, אתם מוזמנים להיות, גם אתם, "נודניקים חיוביים".
צבי יום טוב
שמעתי את הרצאתך במסגרת חוג לומדי ישעיהו ליבוביץ' במהלכה התייחסת למספר תובנות בספרך החשוב 'עת התבונה' [שלצערי עדיין לא יצא לי לקרוא]
מספר תהליכים שציינת בהקשר לכך, הזכירו לי רעיונות דומים שהובעו במקורותינו הקדומים...
אציין לדוגמא את דברי המשנה בסיום מסכת קינים:
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר:
זִקְנֵי עַם הָאָרֶץ,
כָּל זְמַן שֶׁמַּזְקִינִין,
דַּעְתָּן מִטָּרֶפֶת עֲלֵיהֶן;
שֶׁנֶּאֱמַר (איוב יב, כ):
"מֵסִיר שָׂפָה לְנֶאֱמָנִים, וְטַעַם זְקֵנִים יִקָּח".
אֲבָל זִקְנֵי תּוֹרָה אֵינָן כֵּן,
אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁמַּזְקִינִין,
דַּעְתָּן מִתְיַשֶּׁבֶת עֲלֵיהֶן,
שֶׁנֶּאֱמַר (שם):
"בִּישִׁישִׁים חָכְמָה,
וְאֹרֶךְ יָמִים תְּבוּנָה":
הדברים מופיעים עוד פעם במקורות התנאיים ותלמודיים, ומעניינים ההבדלים הקלים:
מדרש קהלת יב (מובא בתלמוד בבלי מסכת שבת דף קנב)
"תניא: רבי ישמעאל ברבי יוסי אומר -
תלמידי חכמים כל זמן שמזקינין…
צבי לניר שלום רב ,אני מודה לך מאד על ספרך "עת התבונה" ,אני מסכימה עם כל מילה בספרך זה ותודה נוספת על מילותייך הנוספות לעיל . המשך להעשיר במחשבותייך המקוריות והמעניינות. אמירה קנטור